אטי יקרה,
עבר קצת זמן מאז הלידה ורציתי להגיד לך תודה "מסודרת".
אני זוכרת את שיחת הטלפון הראשונה, משהו בגישה שלך היה כל כך מתאים ונכון שידעתי מיד שאני רוצה אותך כמדריכה לקראת הלידה. תודה רבה שהגעת לחיינו, תודה שהכנת את עומר ואותי כל כך טוב. תודה על פירוט כל התרחישים וההכנה איך להתמודד איתם ומה המשמעות שלהם. ותודה על שלקחת כל פחד שלי מפני התהליך ופירקת אותו לגורמים ונתת לי כלים וידע איך להתמודד איתו.
בזכותך הגעתי רגועה לחלוטין ובטוחה בעצמי ללידה, ידעתי מה לעשות כשירדו לי המים ואיך לקדם את הלידה.
בזכותך עומר ידע איך לתמוך בי ולעזור וגם איך לא להפריע, גם כשלא הייתי במצב להגיד לו בדיוק מה אני צריכה.
בזכותך הצלחתי לשמור על פוקוס, לעמוד על שלי ועל מה שחשוב לי.
בזכותך הצלחתי לקבל את הלידה שרציתי למרות שחדר הלידה הטבעי היה תפוס והמקלחת הכי קרובה היתה רחוקה לאישה עם צירים מטורפים.
בזכותך ידעתי מה לעשות עם ניתאי אחרי שסוף סוף הגיע אלינו, מי חשב בהריון על השנייה שאחרי הלידה בכלל? ואיזה מזל שלימדת אותנו כל כך הרבה על הנקה.
בזכותך ידעתי מה לעשות שם באמצע הלילה עם תינוק רעב שלא מתחבר טוב.
ותודה תודה תודה על הזמינות שלך, על חוש ההומור, והחיוך, והחיבוק ועל שאת מי שאת.
שמחה שדרכינו הצטלבו ומקווה לעוד הרבה ממך.
ממני, שיר יעיש
מכתב נוסף:
אטי העבירה לנו את קורס ההכנה ללידה. זו היתה ה"קניה" הכי חשובה לקראת בואו של ניתאי.
אני מוצפת דמעות בכל פעם שאני חושבת על הידע שקיבלתי ממנה שעשה את ההבדל בכל שלב ושלב.
הידע שאפשר לי ללדת בדיוק כמו שרציתי וחשוב לא פחות, להצליח להניק שם באמצע הלילה בבית החולים עם תינוק שמתחבר לא טוב.
לפני הלידה לא עברה לי בראש לרגע המחשבה שצריך להתכונן להנקה, שיש ידע שכדאי שיהיה לי לפני כי תינוקות לפעמים לא נולדים בשעות הפעילות של יועצות ההנקה במחלקה או זו מהבית.
אם זה לא היה ברור, אני ממליצה בחום.
שיר יעיש
