ברגע שאת הופכת לאמא, כולם נעשים פתאום מומחים. אם את מניקה, בטח כבר שמעת עצות שונות ומגוונות: מהחמות על איך להגדיל את כמות החלב, מהשכנה על שילוב בקבוק שאוב, ואפילו מאישה שפגשת במקרה בפארק על טיפול בפצעים בפטמה. כולן מתכוונות לטוב, אבל לא תמיד העצות נכונות או מעודכנות.
בעידן הרשתות החברתיות, אמהות מניקות מוצפות במידע. חלקו נכון ומועיל, וחלקו עלול להיות מבלבל או אפילו מזיק. בואו נעשה קצת סדר ונפריך כמה מיתוסים נפוצים:
מיתוס 1: צריך “להכין” את השד להנקה כבר בהיריון – לא נכון
יש סיפורים שונים על מריחת שמנים, עיסוי במגבת מחוספסת ושיטות שונות ומשונות. האמת היא שאין צורך בכך. הגוף שלך כבר מתכונן להנקה באופן טבעי, מבחינה אנטומית והורמונלית, עוד במהלך ההיריון, ואין צורך בסיוע יזום.
מיתוס 2: שדיים קטנים מייצרים פחות חלב – לא נכון
גודל השד קשור בעיקר לכמות רקמת השומן, ולא ליכולת יצור החלב. יכולת יצור החלב תלויה בגורמים אחרים, כמו ביסוס החלב בתקופה שאחרי הלידה, תדירות ההנקה והבריאות הכללית.
מיתוס 3: פטמות שטוחות או שקועות מונעות הנקה – לא נכון
בהנקה טובה התינוק לא יונק מהפטמה בלבד, אלא מהשד. יש תינוקות שיהיה להם קל יותר להיצמד לשד כשהפטמה בולטת, אבל עם הדרכה נכונה והצמדה טובה, גם פטמות שטוחות או שקועות אינן מהוות מחסום להנקה מוצלחת.
מיתוס 4: בימים הראשונים לאחר הלידה אין מספיק חלב ויש לתת תוספת מבקבוק – לא נכון
בימים הראשונים לאחר הלידה התינוק יונק קולוסטרום, חלב ראשית. הוא שונה במראהו, בכמותו ובהרכבו מהחלב הבשל שייווצר בהמשך. הקולוסטרום סמיך, מרוכז, לרוב צהבהב, ועשיר בנוגדנים, חלבונים ושומן. כל טיפה שלו שווה זהב!
כמות הקולוסטרום קטנה, אך מתאימה בדיוק לגודל קיבת התינוק. כשהתינוק גדל, גם כמות החלב עולה וההרכב משתנה בהתאם לצרכיו. מסביבות גיל חודש כמות החלב לא גדלה יותר ורק הרכב החלב משתנה לפי צרכי התינוק. אם התינוק יונק היטב ואין סיבה רפואית, תוספת מבקבוק עלולה דווקא להקשות על ההנקה.
מיתוס 5: תינוק לא חייב לאכול ביממה הראשונה לאחר הלידה, זה בסדר שיישן שעות ארוכות – לא נכון, וזה מסוכן
לאורך ההיריון התינוק מקבל מזון דרך חבל הטבור 24/7. מרגע לידתו, הוא צריך להתחיל לינוק לפחות 8 פעמים ביממה, ורצוי אף יותר.
תינוק שישן שעות ארוכות, שלא מראה סימני רעב ולא מתעורר להנקה אינו ישן שנת שובע אלא זו שנת חולשה, לעיתים כתוצאה מלידה מורכבת. לכן, חובה על ההורים להקפיד להעירו להנקות ולוודא שהוא מקבל מספיק חלב, כדי למנוע התייבשות וירידה במשקל הגדולה מהנורמה המקובלת.
מיתוס 6: זה נורמלי שההנקה כואבת ויש פצעים בפטמה – לא נכון
הנקה לא אמורה לכאוב. בימים הראשונים לאחר הלידה הפטמות עלולות להיות רגישות בשל שינויים הורמונליים והסתגלות השד לגירוי החדש, אבל כאב, סדקים או פצעים אינם חלק מהנקה תקינה.
כאבים ופצעים בפטמות עלולים להיגרם מסיבות שונות, כמו הצמדה לא נכונה של התינוק, יניקה לא יעילה או לשון קשורה ועוד. בכל מקרה, אם יש כאב, פצעים או כל חבלה אחרת בפטמה כדאי לבדוק את הסיבה ולהיעזר בייעוץ הנקה מקצועי.
מיתוס 7: הנקה פוגעת במראה השד – לא נכון
שינויים במראה השד קשורים בעיקר לגיל, ל BMI, לשינויים במשקל, עישון ומספר ההריונות, ולא להנקה עצמה. המערכת התפקודית של ייצור החלב בשד מתפתחת במהלך ההיריון ובסיום תקופת ההנקה היא מתנוונת (לא לגמרי). בין אם תניקי ובין אם לאו, השפעת ההיריון על השד תהיה דומה.
מיתוס 8: כדאי להניק רק 10 דקות מכל צד ולתזמן את ההנקה לפי שעות – לא נכון
תזמון ההנקה לפי שעון עלול להתעלם מצרכי התינוק, לשבש את מנגנון הרעב והשובע שלו ולפגוע בעלייה התקינה במשקל ובייצור החלב.
תינוקות יונקים בממוצע 8–12 פעמים ביממה, ולעתים אף יותר, וההנקה נמשכת בהתאם לצרכים שלהם. הנקה לפי דרישת התינוק היא הדרך הטובה ביותר להבטיח שהוא יקבל את מה שהוא צריך.
מיתוס 9: תינוקות זקוקים לתוספת מים בימים חמים – לא נכון, ומסוכן!
חלב אם מספק את כל הנוזלים שהתינוק צריך, גם בימים חמים. הרכב החלב משתנה במהלך ההנקה ומותאם לצרכי התינוק, וכשחם, התינוק יונק לעתים קרובות יותר כדי להרוות את צימאונו. מתן מים לתינוק צעיר שניזון רק מחלב אם, ולא אוכל מזון מוצק וכבר שותה מים, עלול לשבש את מאזן המלחים בגופו ולהפריע לעלייה תקינה במשקל.
מיתוס 10: שאיבת חלב גורמת לגודש – לא נכון
שאיבה מבוקרת, בהתאם לצרכי המקרה הספציפי, מעודדת את ייצור החלב ואינה גורמת לגודש. גודש נוצר כאשר האמא לא מניקה או שואבת ולא מפנה חלב מן השד ואז נוצר “פקק תנועה” שעלול גם לפגוע בייצור החלב. אם את מתקשה בהנקה ורוצה להבטיח כמות חלב מספקת עד לפתרון הקושי בהנקה, שימוש במשאבה איכותית הוא הדרך להגביר/לשמור על ייצור החלב.
מיתוס 11: זה נורמלי שתינוק יונק לא עושה קקי במשך כמה ימים – לא נכון
מספר וכמות היציאות הם אחד המדדים להנקה תקינה עד גיל 4-6 שבועות. מגיל 4-6 שבועות טווח הנורמה רחב מאד: בין כמה פעמים ביממה לפעם בכמה יממות.
תינוק יונק בן פחות משישה שבועות שלא עושה קקי בכמות מספקת מדי יום, ככל הנראה לא יונק מספיק חלב. במצב כזה, מומלץ לפנות לייעוץ הנקה מקצועי. (קישור לדף על יעוץ הנקה)
מיתוס 12: אמא חולה אינה יכולה להניק – לא נכון
במחלות נפוצות כמו הצטננות, שפעת, שלשולים או הקאות, אין מניעה ואף חשוב להמשיך להניק. גופה של האם מייצר נוגדנים, והם עוברים בחלב, מגינים על התינוק היונק מפני הדבקה או מסייעים לו להתמודד עם המחלה במקרה שיידבק. רק מעט מחלות אימהיות מצריכות הפסקת הנקה, כמו איידס או שחפת שאינה מטופלת.
מיתוס 13: אמא מניקה אינה יכולה ליטול תרופות – לא נכון
כל מקרה צריך להיבדק לגופו. מומלץ לפנות למרכזי ייעוץ טרטולוגיים לקבלת מידע מוסמך ומעודכן על בטיחות שימוש בתרופות בזמן הנקה.
מיתוס 14: אמא מניקה חייבת לשתות חלב כדי לייצר חלב – לא נכון
אם נתבונן בטבע, נקבות ממשפחת היונקים אינן ניזונות מחלב כדי להזין את הגורים שלהן. גם אצל בני אדם, אמהות מניקות לא צריכות לשתות חלב כדי לייצר חלב.
מיתוס 15: לחלב אם אין ערך אחרי 6, 9 או 12 חודשים – לא נכון
חלב אם מותאם לצרכי התינוק לאורך כל תקופת ההנקה. גם בשנה השניה לחיי הפעוט הוא מספק חלבון, שומן, ויטמינים, סידן ומינרלים, ובנוסף מכיל ריכוז גבוה יותר של נוגדנים מאשר בשנה הראשונה. ארגון הבריאות העולמי (WHO) ומשרד הבריאות בישראל ממליצים על הנקה בלעדית עד גיל שישה חודשים והמשך ההנקה בתוספת מזון משלים עד גיל שנתיים או יותר, כל עוד זה מתאים לאמא ולילד.
כמובן שיש עוד מיתוסים, אמונות ותפיסות סביב ההנקה, בטח שמעת חלק מהם בעצמך. אם את בהיריון ומתכוננת להניק, או אם את אמא מניקה, חשוב שתקראי, תחקרי ותלמדי על הנקה ממקור מקצועי מעודכן ומוסמך, במקום להסתמך אך ורק על עצות שאינן מקצועיות.
